מה רצוי לבדוק כשניגשים לכתוב ביוגרפיה אישית?

במה אנחנו מעוניינים כאשר ניגשים לבצע כתיבת ביוגרפיה אישית – אנחנו רוצים למעשה לכתוב את תולדות חייו של אדם: זיכרונות, שורשים, מורשת והיסטוריה.
כשמדובר באדם הקרוב אלינו: הורה, סבא/סבתא, אנחנו צריכים להקדיש הרבה מחשבה כדי ליצור ולייצר תיעוד שלם, מעשיר וחינוכי.

כדאי לתת הקשרים, כדאי לעבות את החומרים, ומלבד תמונות, להעשיר את הספר במושגים ואפילו במפות.
באופן כזה, קריאת הביוגרפיה הופכת להיות חוויתית יותר עבור הקוראים, וביחוד עבור הדור הצעיר.
המטרה שלנו היא לחבר את הקוראים אל האדם, להכיר אותו יותר טוב, להכיר אנקדוטות (בנוסף לתחנות חייו המרכזיות) ולאפשר להביט בו כחלק ממכלול האירועים של תקופתו.

איך כותבים סיפור ביוגרפי?

שלב ההכנה – אילו שאלות צריך לשאול את עצמנו?

כדי למקד אותנו לקראת שלב המחקר, צריך להקדיש מחשבה ולשאול את עצמנו את השאלות הבאות:
למי מיועדת הביוגרפיה?
מי מזמין את הביוגרפיה?
מי הקורא ולמה זה חשוב לו?
האם הביוגרפיה תיכתב לרגל אירוע מסויים או מטרה מסויימת?
מהן תחנות חייו המרכזיות של האדם? מהן התכונות הייחודיות של האדם?
האם כדאי להרחיב על תקופות מסויימות יותר מן האחרות? אילו אירועים היסטוריים משמעותיים בארץ ובעולם התרחשו במהלך שנות חייו של האדם ואיך סיפור חייו הושפע מהם.

נוצה לכתיבת ביוגרפיה

שלב המחקר

השלב המרכזי הוא שלב המחקר ואיסוף החומרים. כדאי לבקר בתחנות חייו של האדם. המקום בו הוא נולד, המקומות בהם הוא נהג לבלות לעבוד וללמוד.
כדאי לבקר גם במקומות בהם התרחשו אירועים משמעותיים בחייו. לאחר מכן כדאי ללמוד קצת על המקום בו גדל, ועל התקופה (מבחינה היסטורית, תרבותית, ועל אירועים חשובים שהתרחשו באותה תקופה).

חשוב לשלב את סיפור השורשים שלו, התמודדויות שונות וכיוב'. בסיכום שלב התחקיר ועל מנת לסדר את הדברים בראש, כדאי ליצור ציר זמנים של חיי האדם,
היכן היה באיזו שנה ומה עשה אז? כדאי לשלב בציר הזמנים נקודות ציון של אירועים חשובים בחייו הפרטיים (חתונה למשל) וגם אירועים חשובים במדינה ובעולם באותן תקופות.
בשלב המחקר אפשר לעיין גם בספרי ביוגרפיה לדוגמא, ולקבל רעיונות. כמו שנאמר: ביוגרפיה היא ההיסטוריה האמיתית היחידה. (תומאס קרלייל, היסטוריון והוגה דעות אנגלי.)

שלב הכתיבה וכללי כתיבת ביוגרפיה

1. תכננו את הספר לפי הסדר הכרונולוגי. בשלב הזה ניתן להיעזר בציר הזמנים שהכנתם קודם.

2. תכננו את מבנה הביוגרפיה.

3. במידה ויש נושא מסויים שאתם רוצים להדגיש ולהתמקד בו,
החליטו איך אתם רוצים שהוא יבוא לידי ביטוי בספר ואיך תקשרו את התוכן, איך הנושא הזה בא לידי ביטוי בתקופות שונות לאורך חייו.

4. הרחיבו על האירועים החשובים בחייו (Milestones).

5. הוסיפו את הפרטים הרלוונטיים תחת כל תמונה (כותרת, מיהם המצולמים, שנה ומקום).

6. שכתוב ועריכה – היעזרו בחוות דעתם של קוראים/אנשים הקרובים לאותו אדם.
שאלו אותם אם הם הצליחו ללמוד על האדם כפי שרציתם, האם זה היה מעניין והאם יש להם פידבקים נוספים.

7. הגהה.

כתיבת ביוגרפיה אישית

באילו מקורות אפשר להשתמש כשכותבים ביוגרפיה?

כאשר ניגשים לייצור כתיבת ביוגרפיה אישית צריך להשתמש בשני סוגי מקורות: מקורות ראשוניים/ישירים כגון: תמונות, מסמכים, תעודות, מכתבים, סרטונים, ראיונות עם האדם.
מקורות נוספים: ראיונות עם בני משפחתו ועם חברים מתקופות שונות של החיים (בתי ספר השונים, תנועות נוער, צבא, אוניברסיטה, מקומות עבודה וכיוב').

אתרי אינטרנט עם תוכן היסטורי, עצי משפחה, ספרי עיון המרחיבים על התקופה או על היבטים מסויימים בחייו של האישיות ואפילו
ארכיונים (הספרייה הלאומית, בית התפוצות, ארכיוני העיר או היישוב בו גדל וכו'), קטעי עיתונות ועוד.

מבנה ביוגרפיה

כאשר מתכננים את מבנה הביוגרפיה כדאי לחלק אותה לפרקים ראשיים ולתת נושאים בכל פרק.
את התמונות, הראיונות, הציטוטים או קטעי העיתונות כדאי לפזר לכל אורכו של הספר. בנוסף, ניתן לשלב את הזכרונות האישיים של האדם במקומות הרלוונטיים.

פתיחה והקדמה

חלק ראשון – מוצא המשפחה, הסבים והסבתות, ההורים, סיפורים משפחתיים, ילדות, מנהגים ושילוב סיפורים מהראיונות.

חלק שני – הנעורים: בית הספר, התחביבים, תנועות הנוער, טיולים, חלומות, תוכניות והרבה הרבה תמונות. שילוב סיפורים מהראיונות.

חלק שלישי – השירות הצבאי וחברים מספרים.

חלק רביעי – הלימודים, הכרות בן הזוג, תחילת קריירה. שילוב סיפורים מהראיונות.

חלק חמישי – החיים הבוגרים. הקמת המשפחה הגרעינית, קריירה, תיאור מפעל חיים. התרחבות המשפחה. שילוב סיפורים מהראיונות.

חלק שישי – השלב הנוכחי או השנים האחרונות.

חלק שביעי – סיכום ו"סגירת קצוות".

חלק אחרון – תודות וקרדיטים.

זוהי כמובן רק הצעה למבנה ביוגרפיה. ניתן לאחד את החלקים השונים, ניתן לכווץ ולהרחיב את הנושאים.
אפשר להקדיש חלק נפרד לראיונות (במקום לשלבם בגוף הביוגרפיה), וכמובן שאפשר להיות יותר יצירתיים ולתכנן את מבנה כתיבת בִּיּוֹגְרַפְיָה אישית באופן נושאי ולא כרונולוגי.