מבוא לכתיבת תולדותיך – כתיבה מעניינת, רהוטה, וקמצוץ הומור מעולם לא הזיק

 

אם אתם רוצים להתקבל לעבודה, סביר להניח שתנסחו את קורות חייכם, תפרטו את הדברים החשובים הרלוונטיים לאותה משרה, ותצמצמו את הטקסט לעמוד אחד מסודר ורהוט. בכך תגבירו את סיכוייכם להתקבל לראיון עבודה. 

אולם "כתיבת תולדות חיים" אינה דומה כלל ל"כתיבת קורות חיים". במה הם בדיוק שונים? מדוע בוחרים רבים לכתוב את תולדות חייהם? אלו דגשים חשובים יש לכלול בתולדות, ועל מה עדיף לוותר? להלן כמה עצות וטיפים לכתיבת תולדות חיים

אז איך זה נראה?

בניגוד לעמוד תמציתי וקצר של קורות חיים המיועד למציאת עבודה, הרי שבתולדות חיים נפתחות בפני המְסַפֵּר אין ספור אפשרויות. המשותף לשניהם שהטקסט צריך להיות זורם וברור. אדם המְסַפֵּר את תולדות חייו ומעלה אותם על הכתב יכול לבחור בכתיבה רזה המספרת את סיפורו בצורה כרונולוגית. הוא יכול להעדיף מעין רומן היסטורי שבו משולב סיפור חייו על רקע אירועים היסטוריים שהתרחשו באותה עת. הוא יכול לבחור לכתוב את סיפורו בפורמט של מכתבים לילדיו ונכדיו, בפורמט של מחזה, בצורת סיפורים קצרים, או בצורות ופורמטים נוספים. 

בכתיבת תולדות חיים יכול המְסַפֵּר לכתוב בגוף ראשון, או לספר מ"פִּי" אנשים שאינם עוד, על בסיס זיכרונותיו.  העלאת סיפורו על הכתב באה במטרה לאפשר היכרות בין הצעירים והצעירות במשפחה עם הסבים והסבתות וזקני השבט שלא הכירו, לאפשר לדור הצעיר להבין את העולם שממנו צמח המְסַפֵּר, להתחבר עם השורשים והמורשת המשפחתית, הלאומית, הקהילתית, ולעתים אף לבכות, לצחוק, לאהוב, ולהבין לעומק.   

המְסַפֵּר את תולדות חייו יכול לבחור בהתמקדות בתקופה חיים מסוימת. למשל, מילדות ועד בַּחֲרוּת, או להתמקד בתקופה דרמטית שבה חווה אירועים מטלטלים. ישנם הבוחרים לספר על עולמם המקצועי, על חוויות ואנשים מיוחדים שפגשו. ישנם המבקשים לשמר מתכונים, תמונות, שירים, הומור משפחתי. כל אדם ורצונותיו, כל אדם וחלומותיו, כל אדם בוחר את הספר שיכתוב ואת הדברים שהוא רוצה להשאיר אחריו.