כתיבת סיפור חיים

כתיבת סיפור חיים ותיעוד תולדות חיים – החל משנת 1996.
זיכרונות, שורשים, מורשת והיסטוריה – משמיעת הסיפור האישי ועד לספר.

הרעיון בכתיבת סיפור חיים

'תיעוד תולדות חיים' הוקמה במטרה להנציח פיסת היסטוריה אישית. אנשים כותבים ביוגרפיות אישיות כדי לתעד זיכרונות מתקופת הילדות, הבחרות והבגרות, לתעד מורשת משפחתית, מורשת קרב ואירועים דרמטיים. בעזרת 'תיעוד תולדות חיים' הם מעלים על הכתב סיפורי חיים מרגשים שחוו, חיים שטולטלו בין ימי סערה וריגוש לבין חיי שגרה ונחת. זוהי גם הזדמנות לספר על הישגים מקצועיים ואישיים.

כתיבת סיפור חיים בצורת ספר ותיעוד הביוגרפיה האישית היא דרך להנציח הורים, בני משפחה, חברים לדרך, וכן ארגונים – ולשמר את המידע למען הדורות הבאים.

בת-עמי מלניק פגשה עשרות אנשים שאמרו לה:

• "כמה חבל שלא שאלתי את הוריי על ילדותם."
• "עד היום אינני יודע אם הוריי נישאו בשידוך או התאהבו זה בזה…"
• "ככל שחולף הזמן הסקרנות גדלה. ילדיי לא רצו לשמוע על המלחמה, אך נכדיי שותים בצמא את דבריי."

כתיבת סיפור חיים

הייעוד של כתיבת תולדות חיים

ייעוד "תיעוד תולדות חיים" להיות אמצעי לתיעוד. הבוחרים לכתוב את קורות חייהם מאפשרים למשפחתם ולסובבים אותם להציץ לעָבָר, לאתמול, לפתוח צוהר אל ימים שחלפו ואינם, זהו כלי למסע בזמן.
דור הגמלאים בארץ הינו "דור אחר וניפלה מכל הדורות…" כמאמרו של מאיר שלו.
תיעוד חייהם משאיר לדורות הבאים זיכרונות ומורשת ומהווה נדבך נוסף בדברי הימים של עמנו.

קהל היעד בכתיבת סיפור חיים

אנשים שעומס עיסוקיהם אינו מאפשר להם להעלות את זיכרונותיהם על הכתב.
בנים ונכדים החוגגים להוריהם את הגעתם לגבורות, חתונת הזהב ואירועים משפחתיים דומים.
ציבור הגמלאים המעוניין להנציח מורשת משפחתית.
וכל מי שמעוניין בהנצחת סיפורו.

הנצחה בעזרת כתיבת סיפור חיים

מרכיב מרכזי בתהליך כתיבת תולדות החיים הוא נושא ההנצחה. במקרים רבים, ההנצחה מהווה את הטריגר הראשוני לכתיבה, ומשפחות רבות מבקשות להשיג תיעוד מקיף ומפורט אודות יקיריהם שיישמר לדורות הבאים. בנוסף על העברת הזיכרונות מדור לדור, ההנצחה גם מבטאת את רצונה של המשפחה להוקיר תודה ליקיריהם שהלכו לעולמם.

תהליכי ההנצחה והתיעוד, עוד בטרם הכתיבה, נעשים במגוון דרכים: ראיונות, חיפוש תמונות ואלבומים ישנים מתקופות חיים שונות, בחירת מסמכים כמו תעודת עולה ותעודת נישואין, עדויות מוקלטות, תעודות הוקרה, מדליות ועוד.

מה כותב סיפור החיים צריך לדעת מראש?

מי שרוצה להיעזר בשירותי כתיבת סיפור חיים צריך להחליט איזה מסר הוא רוצה להעביר, מה התוכן שיופיע ומי הוא קהל היעד. לעיתים ישנן לא מעט שאלות פתוחות שאין להן תשובה, שאלות שעולות במהלך הכתיבה עצמה וזקוקות למענה לצורך יצירת הסיפור. במקרים כאלה, איסוף כמה שיותר פרטים, פנייה אל בני משפחה מבוגרים ואפילו חקירה מעמיקה יותר באמצעים שונים (לרבות אתרי האינטרנט למיניהם) יכולים לעזור לקבל את המענה הנדרש לצורך הכתיבה, לצורך כתבת סיפור.

מדובר בחומרי גלם הנדרשים לתהליך זה, חומרי גלם שבעזרתם לא ניתן לכתוב את סיפור החיים או את ספר הזיכרונות. חומרי גלם אלה נאספים לאורך השנים והם תיעוד מצוין של מה שהתרחש. הם מהווים נקודת המוצא לסיפור עצמו והחוט המקשר בעלילה כולה. אלה יכולים להיות פרטים קטנים, שנדמה שהם חסרי חשיבות, ופרטים חשובים ומשמעותיים יותר. הם יכולים להיות עובדות המתועדות על הכתב או בתמונות עצמן או אפילו מידע שעובר מהפה אל האוזן, מדור לדור. כל אלה ועוד עוזרים בכתיבת הסיפור ובהפיכתם של הזיכרונות, של הסיפורים האישיים למשהו ממשי הרבה יותר.

כיצד מתנהל תהליך כתיבת סיפור החיים?

ברוב המקרים התהליך של כתיבת סיפור מתחיל ברעיון כללי וברצון של המספר להנציח סיפור המתעד את חייו ו/או פועלו.
לאחר מכן, התהליך דורש פגישת היכרות עם המחבר, זה אשר אחראי על איסוף החומרים, עריכתם ועיבודם לכדי סיפור אחד.
כמובן שכל תהליך של כתיבת סיפור מותאם באופן אישי לרצונות ומטרות אישיות, לכן כבר בפגישה הראשונית יש לערוך תיאום ציפיות.

בכל הנוגע לסופר – ישנם אנשים אשר מעדיפים לפרסם את שם הסופר שעזר להם בתהליך כתיבת הסיפור ורואים זאת כשיתוף פעולה של שני הצדדים.
אחרים מעדיפים שהם עצמם יהיו במוקד החוויה בעוד שכותב הסיפור נמצא בצללים.
כך או כך, אין זה משנה את התוצאה הסופית והיא ספר המנציח סיפור אישי, ייחודי, מה שהופך את הסיפור לנגיש יותר, תמציתי וענייני.

שיטת העבודה של כתיבת סיפור חיים

הכנת הספר מתחלקת לשני חלקים:
• כתיבת הספר – סדרת מפגשים אישיים להקלטה, לאיסוף תמונות ומסמכים, ולהכנת טיוטות.
• ההוצאה לאור – הדפסת עותקים, כריכתם בכריכה קשה ומסירתם ללקוח.

 הניסיון שלי

· הפקת מאות ספרי ביוגרפיה. תולדות חייהם של עירונים ואנשי ההתיישבות העובדת, לוחמים במערכות ישראל, ניצולי שואה, אסירי ציון, תעשיינים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה ומשפט, אנשי תרבות ורוח – כולם נטלו חלק באירועים היסטוריים ותרמו להקמת המדינה ולעיצובה.
·        תיעוד ארגונים: ארגון יוצאי סין; בית החולים השיקומי לוינשטיין; תיעוד עשרים שנות פסטיבל אבו גוש.
·        ספר ילדים מאויר –  סיפור עלייתה ארצה של ילדה מאתיופיה.
·        רומן היסטורי – ביוגרפי על שואת יהודי הולנד.
·        מראיינת (מתנדבת) בעמותה לתיעוד ניצולי שואה מייסודו של סטיבן ספילברג.